ארגון תצוגת אופנה באמצע חנות בגדים, הופעת שירה בבית קפה או עזרה לעובד בשווארמיה להכין מנת שווארמה ללקוח... משחק אורבני דורש מהמשתתפים לבצע משימות שבהן לא נתקלו וכנראה לא ייתקלו בעבודה שלהן: אז למה דווקא המשחקים הללו יוצרים השפעה חיובית כל כך על עבודת צוות?
ראשית, יש להבדיל בין גיבוש ובין פיתוח צוות. אומנם בפיתוח צוות נכנסים אלמנטים של גיבוש, אבל לא כל יום גיבוש וכיף מטרתו לסייע בפיתוח הצוות . ההבדל העיקרי בין השניים הוא אלמנט הלמידה האישית והצוותית.
רוב האנשים נמצאים בחיי היום יום, לרבות בעבודה, ב'איזור הנוחות' שלהם- מקום רגשי בו אנו מרגישים בטוח, יודעים לצפות את התגובות מהסביבה ועל כן גם בוחרים בקלות להישאר בו. אזור הנוחות עובד על המקום ההישרדותי – כי הוא אזור נוח שאדם יודע להתנהל בו טוב. החיסרון הגדול של אזור הנוחות שהוא פחות מאפשר למידה וצמיחה, אלא רק עוסק בשחזור אותן פעולות שאנו יודעים שאנו עומדים להצליח בהן. במובן זה אזור הלמידה הוא מקום שונה, המעמיד אותנו בחוסר ודאות מסוים לגבי האופן בו נתנהל ואיך וכיצד הסביבה תגיב לנו. אזור הלמידה הוא מרגש ומלחיץ, אך לא מגיע לאזור החרדה של שיתוק ובריחה.
אזור הלמידה הוא המקום להתאמן על מיומנות חדשות. נניח שרוב האנשים בקבוצה אינם מורגלים ביכולת מכירה וזה אחד הנושאים שמנהל הצוות רוצה לעבוד עליהם במסגרת אותו יום; אחת המשימות יכולה לדרוש מהקבוצה לגשת לאנשים ברחוב ולבקש שיעשו משהו בשבילך. המשימה אינה טבעית וסביר שלא תתרחש מחוץ למשחק, אך כיוון שהיא חלק ממשחק, ניתן לבצע אותה ביתר קלות. אם חברי הקבוצה אכן עמדו במשימה כזאת, אין סיבה שלא יוכלו בהמשך לפנות ללקוח בעבודה ולהפנות את תשומת הלב שלו להצעה חדשה. דווקא בגלל שהמשימה לא קשורה ישירות עם מה שקורה בעבודה, היא מאפשרת פריצה "רכה" יותר לאיזור הנוחות. לאחריה, אדם יכול לשאול את עצמו: "אם הצלחתי לעמוד בהצלחה במשימת המשחק- למה זה עבד? האם ניתן לשכפל את זה?"
לפני המשחק עצמו, רצוי לנהל שלב מקדים, שבו נפגשים עם הלקוח, המנהל או מנהל משאבי אנוש, ומבינים מה הם מבקשים להשיג באמצעות הסדנה: מי הם חברי הצוות, מהם הנושאים בהם רוצים לגעת ומה רצוי לחדד ולהדגיש. מתוך הנושאים שמעוניינים להציף בעבודת הצוות, יש לסכם ולמקד את היעדים הרצויים ולבנות את המשימות או את הניואנסים במשימות כדי שיתאימו לתכנים או לדגשים. אם לדוגמא המנהל מעוניין לפתח מצוינות אישית, יש לדאוג שבשלב מסוים במשחק, הקבוצה תתפזר וכל אחד יעשה משימה בעצמו, כדי לראות כיצד הוא מתנהל לבד; לחילופין אם המנהל רוצה לבדוק כיצד הצוות מתמודד עם אירועים לא מתוכננים (בלת"מים), יש לדאוג שבמשחק עצמו יקרו אירועים מהסוג הזה, אך בצורה שתיראה טבעית.
זמן המשחק הוא הזמן לראות כיצד הקבוצה כקבוצה והפרטים הלוקחים בה חלק מתנהלים, כי כאמור מה שהופך משחק לתהליך מישחוק (gamification) הוא היכולת לצפות, להעיר, למשב ולתרגם את מה שקרה במשחק לעולם העבודה.
לדוגמא: אם במהלך המשחק, ניתנה לנו משימת רחוב ולא הסתדרנו בלי המנהל, מה יכולות להיות המסקנות? האם המסקנות הן שהצוות לא יכול לעבוד בצורה עצמאית? האם המסקנות הן שהמנהל כוחני? מה אפשר ללמוד מכך? מה כן היינו צריכים לעשות?
לאחר מכן, ניתן לתרגם את מה שקרה בזמן משימת הרחוב ולשאול שאלות הקשורות לעבודה: אולי כדאי שהמנהל ייקח מרחק כי הוא צמוד אלינו? אולי כדאי לבחון צורות עבודה שיפתחו עצמאות בצוות? כלומר למשחק הרחוב יש משמעות שניתן לתרגם אותה למרחב העבודה – וזהו למעשה שימוש בכלים מעולם המישחוק (gamification) לטובת פיתוח הצוות.
דוגמא נוספת : אם למשל מנהל חש כי הצוות שלו פועל כ'ראש קטן' ובמהלך משימות במשחק ניתן לזהות שדווקא מרחב יוזמה מצליח לגרום לצוות ליזום ולשתף פעולה, מהן המסקנות שניתן לגזור עבור אותו מנהל: אולי כדאי לפעול עם הצוות לא רק ממקום של סמכות אלא לאפשר ולעודד יוזמה - אחר קבלת ניתוח המשחק, המנהל יוכל לשאול את עצמו על האופן הנכון ליישם והטמיע את התובנות שעלו כתוצאה מתהליך המשחוק ובכך לשפר את היכולת האישית, הצוותית והארגונית
את סיכום וניתוח התהליכים והאירועים מומלץ לבסס על מעגל הלמידה של קולב (kolb,1974)), שעוסק בשלבי למידה: מישוג (הבנת המושגים אותן נבחן ובהם נתנסה),התנסות, חשיבה וניתוח ההתנסות -מה קרה לנו, המשמעות של מה שקרה לנו, מה אנחנו לומדים מזה ומה אפשר לעשות עם זה הלאה.
סדנת עבודה של פיתוח צוות דרך תהליך המישחוק, כמו כל סדנת עבודה, אורכת מספר שעות בלבד ולא יכולה לשנות עולמות מהקצה אל הקצה. מטרתה להציף, דרך קרקע חוויתית, נקודות וכיווני עבודה אפשריים. המטרה היא להדליק ניצוץ, הזדמנות, פיתוח פוטנציאל, שהחוכמה הגדולה היא לעבוד עליה ולהתמיד ביישום הלקחים ממנה. ללא התמדה, אימון ויישום, כמו כל דבר בחיים, דברים יישכחו ולא ישתנו.
הכותב הינו מומחה למשחוק ובעלים של חברת 'ברחובות שלנו' המתמחה בפיתוח והפעלה של משחקים וסדנאות אורבניות לארגונים ולחברות
